צל כאן ועכשיו

הרצאתה של רות אגמון ביום העיון במשתלת בילובמבו 11 נובמבר 2021

עצים משמעות היעדר הצל איננה נידרשת להסבר בפניכם, משתתפי יום העיון. אנחנו מודעים היטב לשינויים הסביבתיים וולנזקים הניגרמים בהיעדרו של צל במיגזר הציבורי. ובכל זאת אני חייבת לחזור על שלושת הפרמטרים לשינוי בהתייחסות לסוגיה:

1. מיקומנו במזרח התיכון – לעיתים אנחנו שוכחים (או מנסים להשכיח) את עובדת היותנו במזרח התיכון, מהאזורים היותר חמים על-פני כדור הארץ. לא רק מספר ימי השמש אלא גם עוצמת הקרינה הם מהגורמים החשובים בהתייחסותנו לסוגיית הצל.

2. משבר האקלים – מגמת ההתחממות הגלובלית שהיום איננה נתונה עוד במחלוקת, מחייבת אותנו בתשומת לב רבה יותר לנושא ההצללה וליתר דיוק, היעדרה בעתיד.

3. לחץ ציבורי – אם בעבר ניתן היה להתעלם או להדחיק את עמדת הציבור, הרשתות החברתיות אינן מאפשרות לנו שלא לתת פיתרון למצוקה כל קשה שתלך ותחמיר בעתיד.

מתוך כתבה של ערוץ 11 – "ישראל החמה אין מספיק צל" של הכתב איתי דודי

הגם שאני מתגוררת בישוב כפרי (גבעת ברנר) הנהנה מכיוסי צל נרחב בשביליו, בכל פעם שאני מבקרת באירועים שונים ובימי הקיץ החמים בערים הקרובות, אני נחרדת מעוצמתה של הבעיה.

גני משחקים בהצללת יריעות בד שאיננן מגן כראוי על הילדים, שבילי הליכה שלא ניתן לצעוד בהם בשעות השמש ותחנות תחבורה ציבורית שאינן מוצללות כלל.

המחקרים מוכיחים כי הצללה צימחית מורידה הטמפ' בכארבע עד חמש מעלות. אבל כולנו יודעים כי בתחושת הגוף, השוני הוא של 14-16 מעלות. ברשויות רבות מנסים לתת פיתרונות בבנית פרגולות ואני טוענת כי לא ניתן להשוות את הפיתרון הצימחי לבעית הצללה לזה שניתן בבניית הפרגולות הדוממות.

לצמחיה יתרונות רבים כל כך על זו הדוממת כמו:

ספיחת דו תחמוצת הפחמן ופליטת חמצן
ספיחת מרכיבים אחרים כמו עשן רכבים
הקטנת הרעש
קירבה לטבע
אחר

אין לי ספק כי אנחנו בפיתחו של עידן חדש בו כולנו (יצרנים, מתכננים ומקבלי החלטות) חייבים לתת לצל קדימות על-פני פרמטרים אחרים כמו: נשיר או לא נשיר, עץ מקומי או לאוו ועוד.

***

לאחר שפרשתי מניהול משתלות גבעת ברנר והקמתי את משתלת בילובמבו, הצבתי לנגד עיני את הצל כגורם מרכזי בבחירת הצמחייה אותה אגדל במשתלה החדשה.

אני מבקשת להביא בפניכם שני סוגי פיתרונות שיש בידינו לסוגייה האמורה ותחת הסיסמא "צל כאן ועכשיו"..

א. עצי צל בוגרים

עצי הצל הבוגרים מהווים כשליש משטח המשתלה. בבחירת סוגי העצים עמדו בפני 3 נושאים – ובסדר החשיבות זה:

1. קצב גידול העץ

2. מבנה העץ (כיפתי \ בכותי)

3. השפעה סביבתית או בשפתנו: "ליכלוך"

בחרתי בעיקר שתי קבוצות עצים:

תותים – MORUS ALBA – בתוכה התמקדתי בשני סוגים:

תות דולבני קגאיימה – עץ כיפתי
תות בכות

מצאתי את קבוצת התותים מתאימה לסביבה הארץ ישראלית וממלאת את התנאים שקבעתי.

כל התותים שלנו מורכבים כזכרים, בגובה הרכבה של שלושה ושלושה וחצי מטר.

סיסם הודי – DALBERGIA SISSOO - זהו פיתוח משנותי במשתלת גבעת ברנר והוא כולל הרכבה בגובה של כשלושה מטר שנותנת לעץ מבנה כיפתי ומונעת את הליכלוך הרב שמתקיים בעץ הסיסם המקורי.

גידול העצים במשתלה נעשה במבנה שמבטיח את צורתו הכיפתית (במקרה של תותים כיפתיים ותות טוויסטי). ביציאתם מהמשתלה לאחר בין שלוש לארבע שנים, הם עומדים בזכות עצמם בקוטר הצללה של כ-2.5 מטר.

תחזוקה – ככלל התחזוקה הנידרשת היא קטנה:

תמיכה בשלב השתילה.
גיזום העץ, בהתאם למבנה הרצוי
עצים בכותיים – גיזום בשלבי הנשירה כדי ליצר את תצורת הפגודה המאפיינת את העץ.

עץ כיפתי בבגרותו יכל להגיע לקוטר הצללה של שמונה מטר ויותר (ראה תמונה של עץ כיפתי לאחר כשלוש שנות שתילה בבית פרטי)

פרגולה חיה – אל מול פרגולה דוממת

אני ממליצה על שינוי גישה לנושא הצללה צימחית ולהשוותה להצללת פרגולה דוממת. בשימוש באשכול עצים בכותיים או כיפתיים באזור נבחר, ניתן לקבל אפקט דומה ויותר להצללת פרגולה דוממת, בכל היתרונות של הצללה צימחית עליהן דיברתי בפתיח.

במקום לתכנן פרגולות הצללה דוממות, אמצו את רעיון אשכול עצי הכיפה. מצורפת תמונה של פרגולה חייה באשכול עצי תות בכותיים באזור תעשייה בהרצליה פיתוח (לייד חנות הביטאט - תיכנון תמא) כדוגמא:

מינים אחרים

אנחנו בחיפוש מתמיד אחר מינים אחרים שיוכלו לענות על הפרמטרים שמנחים אותנו בבחירת עצי צל. בכל עת בה נימצא עצים כאמור, הם ישתלבו במצאי במשתלה.

ב. במבוקים

אהבת צמח הבמבוק מלווה אותי שנות רבות, עוד בהיותי במשתלות גבעת ברנר.

לאחר שיצאתי את המשתלות, התחלתי מתכננת כיצד אוכל לממש אהבתי זו וההזדמנות הגיעה מיד לאחר הקמתה של משתלת בילובמבו.

צמח הבמבוק מגיע אומנם מהגן האסייתי, אך הוא חדר לגינון המערבי והיום הוא מהווה מרכיב משמעותי בכל גן – ציבורי או פרטי.

יש בבמבוק יתרונות רבים שמייחדים אותו בהשוואה לצמחים אחרים:

מהירות הגידול
עמידות גבוהה
חוזק וגמישות הקנים
מגוון של גבהים, עובי קנים, צבעים, עלווה ועוד

אבל אני רוצה להתייחס להיבט שונה: יכולת יצירת הצללה.

אינני מכירה צמח שיש לו יכולת יצירת הצללה מהירה כל כך ואפקטיבית כל כך כמו צמח הבמבוק.

בעולם הרחב זהו אלמנט בסיסי בהצללת: פינות ישיבה בגנים, שבילי הליכה, שבילי רכיבה, פינות למידה בבתי ספר ועוד.

לצערי, בשל דעות קדומות, חדירת הבמבוק למגזר המוניציפלי בישראל עד היום היתה זניחה. אני רואה כאחת ממשימותי שלי ומשימות משתלת בילובמבו, להפיץ השימוש בצמח כאלמנט הצללה.

את הדעות הקדומות אני דוחה בטענות הבאות:

צרכן מים גדול – לא יותר מכל צמח אחר בנפח עלווה דומה.

אגרסיבי ומתפשט – נכון, אבל לצורך כך פותחו יריעות מתאימות שמגבילות את התפשטותו.

"מלכלך" – אני אישית אינני רואה בנשירת העלווה "ליכלוך", אבל גם אם כן, היתרונות בשימוש בו עולים משמעותית על החיסרון בנשירת העלווה.

ג. עלות

הטענה המושמעת לא אחת כנגד הפיתרונות שהצעתי היא עלותם. אינני מקבלת את הטענה כלל. אם ניתן החשיבות המתאימה לנושא ההצללה, אזי עלות לא תהווה פרמטר משמעותי להחלטה.

לפי סיקרי מידע שונים, חלק ההשקעה בגינון בפיתוח הציבורי, איננו עולה על אחוז אחד מכלל הפרוייקט. לנושאים אחרים אין כלל וויכוח לגבי עלותם, ומדוע שהצללה אפקטיבית וראויה לא תקבל החשיבות המתאימה?

ולבסוף אני משתמשת בסיסמא ששמעתי לא אחת:

"...איש לא מדד מהי העלות של היעדר צל..."